טיב ומהות מערכת היחסים שבין ידועים בציבור בראי המשפט 

טיב ומהות מערכת היחסים שבין ידועים בציבור בראי המשפט

ההשלכות המשפטיות על בני זוג העונים להגדרה של ידועים בציבור

מעצם הגדרתם של בני זוג שהנם ידועים בציבור, יוצא אפוא, כי למעשה הם ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, שמערכת היחסים ביניהם, תחיל את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין, דיני הגירושין ודיני הירושה.

על בני זוג שהינם ידועים בציבור, יש השלכות מרחיקות לכת לרבות השלכות כלכליות. כמו כן, ההשלכות באות לידי ביטוי בשני מישורים :

האחד, ביחסים הפנימיים בין בני הזוג- במישור זה, מעצם היותם של בני זוג ידועים בציבור, בעת הפירוד ביניהם, תחול השיטה הנהוגה במערכת דיני הגירושין. היינו, בעת פירוד של בני זוג שהנם ידועים בציבור, עשוי בן הזוג למצוא עצמו מחויב במזונות אישה, תשלום מדורה וכד'. כן, בני זוג שהנם ידועים בציבור, עשויים להיות מחויבים בחלוקת הרכוש ביניהם על פי כללי חזקת השיתוף, לרבות חלוקה של זכויות פנסיוניות שהצטברו וכד'.

השני, ביחסים החיצוניים כלפי צד ג' - במישור זה, מעצם היותם של בני זוג ידועים בציבור, בעת שאחד מבני הזוג נפטר, תחול השיטה הנהוגה במערכת דיני הירושה.

(לעניין זה, ראה שחר ליפשיץ, הידועים - בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה הוצאה לאור תשס"ה-2005 [להלן - "ליפשיץ"] עמ' 26).

משכך, נוכח ההשלכות המשמעותיות הנובעות מעצם המעמד של ידועים בציבור, על בני זוג לנקוט משנה זהירות, בטרם הם יוכרו כ'ידועים בציבור' מהבחינה המשפטית. שכן, כאמור, הכרה מעין זו, עלולה לפגוע בכל אותם בני זוג אשר מעוניינים לגור יחד תחת אותה קורת גג ללא נישואין וללא כוונה להחיל על מערכת היחסים שלהם את הזכויות והחובות הנובעות ממערכת דיני הגירושין.

מיהם הידועים בציבור

שאלה זו נדונה רבות בפסיקה ובספרות המשפטית :

בעבר, נהגו לקבוע כי על בן הזוג הטוען להיותו ידוע בציבור, להוכיח, מעבר לקיום חיי משפחה ומשק בית משותף, כי "הציבור" סבור כי, בני הזוג נשואים. חמור מכך, במידה והוכח כי "הציבור" יודע שבני הזוג אינם נשואים, לא נתנו הכרה של ידועים בציבור לאותם בני זוג (לעניין זה ראה מאמרו של פרופ' שאוה, "הידועה בציבור כאשתו - הגדרתה, מעמדה וזכויותיה" עיוני משפט ג'(תשל"ג) 484, 497).

כיום, שונתה ההלכה שהיתה נהוגה בעבר, ולפיכך, אין עוד חשיבות או משמעות לידיעת "הציבור" כי בני הזוג אינם נשואים. כיום די בהוכחה סובייקטיבית, על מנת שניתן יהיה לקבוע את היותם של בני זוג ידועים בציבור, זאת כמובן, ללא כל קשר להשתקפות יחסיהם בעיני הציבור (לעניין זה ראה רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין התגמולים ניתן ביום 31.8.08).

במידה ולא קיים הסכם ממון ו/או הסכם לחיים משותפים בין בני זוג החיים יחד תחת קורת גג אחת, הרי שלצורך החלת דיני הגירושין עליהם, יהא על בתי המשפט לאתר קיומו של הסכם חיים משותפים מכללא. כלומר, יהא על בתי המשפט לאתר קיומו של הסכם, הנלמד ממכלול הנסיבות, שלאורן, ניתן יהיה לקבוע כי אותם בני זוג חיים כבני זוג ידועים בציבור.

לאור כל האמור ונוכח הבעייתיות בכל הקשור לאיתור קיומו של הסכם חיים משותפים הנלמד מכוונת הצדדים, הרי שמן הראוי הוא שבני זוג החיים במשותף, תחת קורת גג אחת, יערכו הסכמי ממון ו/או הסכמים לחיים משותפים אשר יסדירו את מכלול יחסיהם הרכושיים בעת החיים המשותפים, בעת הפירוד ככל ויגיע, ובעת מותו של אחד הצדדים חו"ח.

ההשלכות של דיני הירושה על ידועים בציבור

סע' 55 לחוק הירושה, קובע שלושה תנאים אשר בהתקיימם, בן זוג ידוע בציבור, יירש לפחות חלק מהעיזבון של בן זוגו המנוח.
לשון הסעיף :
"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
לאור האמור בסעיף;

התנאי הראשון הנו - קיומם של חיי משפחה - כשהכוונה היא לקיום של מערכת יחסים אינטימית, כמו זו הקיימת בין בני זוג נשואים, מערכת יחסים המושתתת על יחסים המעידים על רצונם של בני הזוג הנחשבים לידועים בציבור, לקשור את גורלם זה בזו לרבות יחסי חיבה, אהבה, נאמנות וכד'.

התנאי השני הנו- ניהול משק בית משותף - כשהכוונה היא לשיתוף במקום המגורים על כל המשתמע מכך, לרבות, שיתוף באוכל, לינה, תשלומים וכד', כשכל אחד מהצדדים, למעשה, תורם את חלקו בין אם בכסף ובין אם בעמל.

והתנאי השלישי הנו- העדר קשר נישואין בין מי מבני הזוג לאחר.


כאן המקום לציין למעשה, כי יש לשים לב שבהתאם לכללים החלים בדיני הירושה, לא יהיה די לעגן את מערכת היחסים בין בני זוג בהסכם שולל זכויות. שכן, לצורך שלילת הזכויות רכושיות של מי שחיים כידועים בציבור, נדרשת גם צוואה בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, כאמור.

***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.